אודי גליניק / כשאקום |
ואת לא פה,
צריך להרים עצמי לעבודה,
צריך לקום במהרה,
שנייה רק פקחתי ת'עיניים,
צריך עוד דקה
או שניים,
מתחת לפוך,
צריך לקום לעבודה,
רק עוד שנייה,
אה, אה, אה, אה,
וכשאקום יהיה קר
קר...
ואז נזכרתי,
שאת תהיי שם,
אז התחממתי,
ואז הבנתי,
שגם לך,
כמה עצוב לי,
עכשיו...
שנייה רק פתחתי ת'עיניים ואת לא פה,
כן גם לך...
כ''כ עצוב לי,
עכשיו...
שנייה פתחתי ת'עיניים ואת לא פה,
שנייה אחת
ואת לא
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|