ריקי די / עוד מחייכת |
כמו פסל שותק
וגולש אט אט
נוזל אל הגלים.
המים שוברים
את הקסם
ואנו אוספים טיפות טיפות
לזיכרון -
בלשון
בשפתיים
בתלתלים רטובים.
אני מביטה בגעגועים
שם על החוף ההוא
והם עוד פורמים את היום
לחוטים דקיקים של חושניות,
כמה חום באותן הקרניים שלך
שהחזיקו בי מעל,
מעל הזמן שברח לו ועבר
והותיר רק שתיקה נשברת
בגלים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|