גילת רודה / לירן |
השמיים חשכו השמש כבתה
באותו יום ביולי שנה שעברה
הזמן עצר מלכת, העיר כולה שקטה
עשן שריפה כבד, ריחות של מלחמה
ואתם הייתם אי שם מעבר לים
ואתה נפלת כששמרת על הבית ולבך נדם
לירן - אתה רן, אתה רם, אתה שוכב דומם
לירן - אתה הגון, אתה נעלה, אתה אינך עונה
לירן - אוהב ארצך, אוהב חבריך אתה אינך
את השקט שנשאר אין איש יפר
את החלל שנוצר לא ניתן לתאר
אבל את הדרך שלך ממשיכים כולם
מקווה שאתה מחייך אלינו מאי שם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|