סטריינג' ליטל מיכל / אנחנו |
אני.
עוטה ציפורניי המושחזות
על אותם מסכנים
שללא ידיעה
בדרכי באים.
אתה.
טומן מלכודות
שזורות בפרחים
סכינים בצורת
חום וחיבוקים.
כאב כלוא בכעס
מילים הופכות צלילים
אנחנו
לא קיימים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|