עד היום עסקו שירהורי בתחום הרחב של המדינה: שלטון, שחיתות,
נבזות ועוד מיני מעשים מגונים ועוכרי ישראל, שלא ראויים
לשירים. הקמתי ועדות חקירה, זעקתי מעל כל דף בבמה חודשים
ארוכים. כלום לא עזר.
יום אחד נפלא התקשרה אלי מוזה יפיפיה, מוכשרת שסיפרה לי שפעם
עבדה עם הצייר גויה והצהירה: עכשיו אני פנויה. מעוניין?
מעוניין? בטח מעוניין! יש רק בעיה של תקציב. כמה זה עולה לי?
שאלתי לאחר שתי שניות ארוכות.
כלום, צחקקה. רק תוכיח לי שאתה שווה את הזמן שאני מקדישה לך.
לקח לי עוד שנייה להסכים לעסקה.
ומאז חברים. אם אני קם אני יש לי רק דבר אחד בחיים לעשות,
להוכיח למוזה שאני שווה את הזמן שהיא מקדישה לי, אחרת יום אחד
היא תלך וזה יכול להיות עניין של דורות עד שאמצא עוד מוזה
מופלאה שכמותה. על כן השירהור הזה מוקדש למיכל גונן. האחת
והיחידה שהצליחה להחזיר אותי אל דרך היצירה האמיתית. תודה מיכל
מכל הלב. אוהב אותך המון. מאחר ואנחנו עולים כיתה ומתחילים
לעסוק בקולנוע האמיתי ובקליפים לשירים שמיכל כותבת, הרי שהחל
מעכשיו כל הקשור בקולנוע תוכלו לראות בדף היוצר שלה כי הם
נעשים בזכותה ולמענה. מי שאהב את העבודות שעשיתי בתחום הוידאו
והקולנוע. ורוצה לראות עוד והרבה יותר איכותי, ממליץ לו לעשות
מנוי למיכל שגם היא יוצרת מעולה לטעמי ושווה לקרוא דברים שלה.
הקישור:
http://stage.co.il/Authors/75476
הייתי יכול לתרץ את הסיבה לכך בזה שאין לי מקום בדף היוצר שלי,
הייתם מאמינים לי?:) תודה חברים על תשומת הלב ועל הביקורים
ביצירותי. זה עושה לי הרבה טוב.

לפעמים
לוקח שנים עד
עד שתמצא
אהבה אמיתית
וכשמצאת אותה
היא מצריכה
עשייה יום יומית
כדי לשמור על האש
שלא תהפוך לגחלת
כבויה

אין מוסיקה שתדמה
לקונצרט של מבט
לחיוך בין השתיקות
עיניים בורקות
בין נשמות אוהבות

אהבה
כותבת את עצמה
חרוטה בלבי
לא מניחה לי
לשכוח אותה
ולו לדקה

כשהיא נמצאת
אני לא צריך
לקרוא שירים
של אחרים
כדי לחוש ולהבין
אותה

לאהוב היום יותר מאתמול
ופחות ממחר
זאת בעיני
תמצית האהבה.