מוות פואטי בסתיו / קומדיה אישית |
נשמעת למרחקים.
אני צובטת את עצמי
חזק, חזק
ידי מתחילה לדמם
וללכלך את הרצפות הלבנות
שמקפיאות את כפות רגליי.
מסוחררת, חסרת נשימה
קרני השמש שמין התריס החצי סגור
משרטטות וריאציות שונות
על פני...
אך צווחותייך החדות מתער
ביקשו ממני לשוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|