דנה גרוסמן / אם תלך |
ומגע של חום,
פתאום זה יחד,
שהחליף את הכלום...
וכשכמעט שכחתי מה היא אהבה
הופעת ולימדת אותי מההתחלה,
כי לא קל לאהוב,
אז הרגשתי צורך לכתוב...
ואם תלך,
לא יהיה מי שיעיר את השמש,
ומי שיתלה את הירח,
ויבטיח להביא את הכוכבים...
וכשהרגשתי לבד,
נתת לי יד,
ובעיניך חיוך,
שלי ושלך...
ואם בכיתי,
הקשבת ולא נתת לי להיות עצובה,
והבטחת שלא אשכח שוב מה היא אהבה..
ואם תלך,
לא יהיה מי שיעיר את השמש,
ומי שיתלה את הירח,
ויבטיח להביא את הכוכבים...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|