נבו בוכניק / לחייכם |
נבו בוכניק / לחייכם |
אנחנו שותים לחיי החיים האלה, שהביאו אותנו לפה. שותים לחיי החברים, והמשפחה, והכלבים, עד שבסוף לא נשאר בשביל מה לשתות אז אנחנו שותים. הייתי צריך לכתוב לפני שגיליתי אותך או את האלכוהול. אולי הייתי מצליח לכתוב משהו חוץ מגניחותייך ואולי היינו מצליחים לחיות, ולאהוב, גם מחוץ לדפים. מחר אולי אצליח לגרום לך להוריד את הספר, ולחייך אל החיים האלה, שהביאו אותנו לפה. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|