|
כל השנים הללו שקע הגב
בשקערורית בין החזה ליד
ובקימור בין הבטן לברכיים.
התעטפתי בזרוע אחת
שניה הנחתי מראשותיי
ובטחתי.
כל השנים הללו אביתי
להישתל בך ולצמוח -
לצמוח רעננה.
עוד אוהבת את התחושה
כבר לא תרה אחריה -
יתומה עכשיו.
יולי 2007 |
|
|
-טוב, זמננו
קצר...
-רגע, אפשר
למסור ד"ש לחברה
שלי נועה אסולין
מאשדוד?
-באמת שלא.
זמננו קצר.
-אה, טוב. אז
ביי.
(נוי-נוי
מאוכזבת שלא
נתנו לה למסור
ד"ש ברדיו, אבל
חוקים זה חוקים,
יו נואו) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.