כשעומדת במרכז המטבח ומבשלת,
אוהבת לדמיין איך היית טועם ונהנה מבישוליי.

כשרואה סרט בחדר אורחים עם המשפחה,
נזכרת איך הבטחנו שנראה סרטים רבים יחד.

כשקוראת ספר רב-עניין, אוהבת לחשוב
איך הייתי רוצה שתשב לצידי ואשתף אותך.

כשצוחקת מדבר מה,
כמה רוצה הייתי לחלוק ולצחוק איתך.

כשעונה לטלפון המצלצל, מתמלאת ציפייה שמהצד השני,
השיחה היא בשבילי,
ממך.

כשמקיצה בזריחה, נזכרת איך איתך ישנתי שנת מלכים, ופקחתי
עיניים
עם חיוך רחב על השפתיים.

כשתופסת שלווה בשעות הצהריים, חושבת איך רוצה שננוח יחד,
זה לצד זו, אחר יום טעון על שנינו.

ובלילה, כשהאורות כבים,
הרוח קרירה וטוהר הלבנה בורק על מיטתי,
יודעת כמה רוצה אותך לצדי.




חשוב עליי גם, מדי פעם.