אתה לא רואה שכשאתה לא פה קשה לי?
אתה אף פעם לא פה
ותמיד קשה לי.
ושאתה לא מדבר איתי,
זה צובט לי בלב.
והאדישות הזאת, המסכה הזאת ששמתי עליי
המסכה שמגוננת עליי
שאני לא אפגע
הפכה אותי לאדישה, לקרה.
וזה בגללך.
אז אתה לא יודע מה אתה רוצה מעצמך,
אז מה אני אשמה?
למה אני צריכה לסבול, למה לי כואב נורא?
אני לבד וקשה לי
ואין איש שמבין אותי.
אין לי למי לספר
ואני מרגישה כל כך רע,
רע עם עצמי
אני רק מחפשת את המקום שלי
שבו אהיה שלווה
חשבתי שאולי הפעם זה אתה.
אך כמו כל פעם מחדש אני טועה
אז אני כבר לא מצפה, אני לא מקווה.
פשוט מתעלמת, הופכת להיות אדישה.
וזה הכל בגללך,
בגללכם
ובגללי,
כי אני לא יודעת להתמודד.
אני פשוט לא יודעת.
ואני מחפשת כתף לבכות
ואני מחפשת ידיים מחבקות
אני מחפשת מקום, מקום שיהיה רק שלי.
מקום לפחדים והכאבים שלי,
שלי.
אני רק מחפשת מקום
לבכות... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.