דמעותייך צלבוני בפחד
כמיהותיי שנמוגו - לך יומם וליל כצל על הגלד
למרות זאת, אנחנו שניים כמעט כמו אחד
ועדות לכך לעולם - מבט האיוולת
שוב ליבי צועק ומזדעק על זיכרון נוגה
שהשאיר ספקות לגבי מה שיהיה
ואנחנו קולעים ביחד את הימים כבמחצלת קנים
ומשחילים על כל אחד חרוזים מריגושים
מילותיי נמוגו לתוך סבך מעשי
והפכו נטולות משמעות,
נשארה רק דממת מעשי
לכפר על כל שטות וטעות.
האם תסלחי לי, האם לבך יסלח?
כי רק הזמן יוכל לרפות את לבך ורך
קיץ 2007 - בעקבות אהבה מחודשת | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.