לא הסכמתי שסבינה תביא את החבר החדש שלה אלינו הביתה. משוגעת
לגמרי הבת שלי. אחרי כל מה שעשיתי בשבילה כל השנים, אחרי כל
החינוך שנתתי לה וככה היא זורקת הכל בפנים שלי. לא התרגשתי
מהבכי והצעקות שלה והאיומים שהיא תעזוב את הבית, כי זה הרי לא
יקרה. מפונקת כזאת, לאן בדיוק היא תלך? אליו? הוא עדיין לא
יודע למה הוא נכנס. היא מותק סבינה, אני חינכתי אותה כמו
שצריך, אבל מפונקת.

בכל מקרה, הילדה התאהבה, התאהבה באמת והיא רוצה שנפגוש אותו,
אני ואבא שלה. התרגזה עליי ששאלתי עליו כמה שאלות. מה קרה? אני
הרי אמא שלה. זו אני שסחבה אותה 9 חודשים ועוד 30 שעות של
צירים, כאבי תופת. אז מותר לי לשאול ולדעת מי זה הבחור הזה
שהבת שלי מדברת עליו כאילו הוא יביא את הגאולה לעם ישראל. קצת
התחמקה, אולי היא מסתירה משהו? מצחיקה כזאת סבינה, היא הרי
יודעת שאם אני ארצה לגלות משהו, לא היא ולא החבר התכשיט שלה
יצליחו להסתיר את זה ממני. אז לא חבל? למה לעשות את החיים
קשים?

הלכה מפה עצבנית, דרמה קווין שכזאת. עשתה רעש כאילו מת העולם.
מה כבר קרה? חוצפנית, צעקה עליי, על אמא שלה. ומי זה כבר הילד
הזה שבגללו ככה היא מתנהגת לאמא שלה? זו אני, אני שרחצתי את
התחת הקטן שלה בלילות וישבתי ליד המיטה שלה כשכל שפעת הפכה
אצלה לדלקת ריאות. נראה אותו כשהוא יצטרך לטפל בה ולחבק אותה
ולנשק אותה ולתת לה תשומת לב 24 שעות ביממה, נראה למי היא תלך
כשיימאס לו ממנה. למי אם לא לאמא שלה? מעצבנת.

היא חושבת שהיא חכמה גדולה, שהיא יכולה לנצח הכל, ולא מקשיבה
לאמא שלה. אני הרי יודעת מה טוב בשבילה. חבל, חבל שהיא תצטרך
לגלות את זה בדרך הקשה. ואני בסך הכל מנסה לחסוך ממנה קצת סבל.
היא הרי לא תמצא את עצמה שם ובשביל מה להיכנס למקום שיהיה לך
כל כך קשה בו? בשביל מה?

ילדה קטנה וטיפשה, בת 30 כמעט ועדיין לא התבגרה. לא מקשיבה לי,
בטוחה שהיא יודעת הכל יותר טוב מכולם. עיוורת מרוב אהבה,
מטומטמת מרוב אהבה, שוכחת את כל מה שההורים שלה עברו בשבילה.
ואבא שלה הזה, חסר עמוד שדרה. שותק ושותק ומהנהן לכל מילה שאני
אומרת. לפחות הוא לא נלחם בי, גם זה משהו. וזה רק בגלל שהוא
יודע שאני צודקת אבל לא מסוגל להגיד לה מילה. ילדה של אבא.
חבל, לא יכלה למצוא מישהו כמו אבא שלה?

ובאמת אני בסך הכל בן אדם פתוח ויש הרבה דברים שהייתי מוכנה
לקבל. נתתי לה לעשות כמעט כל מה שרצתה וביקשה ולא הייתי קשה
איתה בדרך כלל. וגם הכנתי את עצמי נפשית, שיום אחד היא תפצה את
עצמה על מרד הנעורים שלא היה, שיום אחד היא תפתיע את כולנו
ותעשה איזו שטות גדולה. כן, יש הרבה דברים שהייתי מוכנה לסבול,
אבל אשכנזי? אשכנזי? אצלי בבית???