לו הייתי גל בימים ואת ספינה טרופה
לו הייתי הרוח במרומים ואת ציפור במעופה
לו הייתי ארמון מבצרים ואת נסיכה במצוקה
אז...
הייתי מביאך אל חופי מבטחים
ונושאך אל צמרת אילן, חובקך בין הכתלים
אך אני לא ארמון לא רוח לא גל
ואת, אינך קיימת בכלל
כמו אגדת ילדים
כמו תשוקת נעורים
באה ונעלמת בתוך שירתי האילמת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.