שאנגו בר / ימים שקטים |
עוד חלון פתוח,
ואני יושבת ומביטה ברחוב.
עוד ילד עובר,
ועוד עגלה עם תינוק...
ועיניי ריקות מרגש,
עוד דמעה יורדת על לחיי,
ועוד חיוך מרוח,
אך אני יודעת שזה לא אפשרי.
עוד יום שקט,
עוד חלון פתוח,
ואני יושבת ומביטה ברחוב.
חסרת כל רגש,
כי אני יודעת שה לא אפשרי,
הוא לא ישוב...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|