יש כתם של דמעות על הספה, והוא לא שלי
"זה שלך?"
ונראה כאילו זה יישאר שם
מתחדש כל כמה דקות
כשמייאש ורוצה להניח רגע את הראש
ורוצה לשאול אותה למה ומי ומתי ואיך
למרות שדווקא יודעת, למרות מה שהיא חושבת
ופתאום היא צוחקת לה
במבט מושפל ספק מזוייף
והגיטרה ברקע עושה לי "ככה"
בלי הגדרה באמת
אלה השדים של הלילה
ואפשר דווקא להבין
או לשחק תופסת
(ואם כבר תופסת אז לתפוס, לא לברוח)
איך שרוצים
פה, בקומה השלישית בשלוש בלילה
קצת יין לבן רבע יבש
בערך כמו מה שהולך אצלי בראש
ומישהו נופל
לא מהקומה, יותר קרוב לרצפה
כמו כסא למשל.
אולי זאת אני?
לא באמת חשוב.
העיקר שנשאר שלוק מהיין שכבר שליש יבש
וסיגריה ממישהו אנונימי.
זאת אף פעם לא אני.