|
שרשראות דמים עוטפות אותי
מושכות אותי במושכות הלב
הכאב נטף מהדם בצבעי דום
מר בממדי השתיקה המרוסנת בי.
גבני ארס נוטפים מנבגיו
בשבילי ורדי שחור
מי יודע יותר ממני עכשיו עליך?
סופי קוראת את שמך בקלות
מהדמעות העומדות פשוטות
ערומות כטיפות היורדות מהורידים
לחלל הדי האדמה. |
|
|
הלכתי לגרפולוג
הוא ביקש כתב
יד, שלחתי אותו
לדף האחורי
שיקרא מה
שכתבתי, הוא
התבאס עליי, כבר
חשבתי שאני
פסיכו...משהו,
אבל הוא הרגיע
אותי ואמר שאני
סתם לא מצחיקה.
הדס עמיר,
מתנחמת בדרך
לעוד סלוגן
מאושר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.