|
בחלומי הן באות על ענפים.
אנפות.
משוגעות ולבנות -
האנפות עייפות.
אני בולעת אותן, טורפת.
שותה את דמן
ומתקשטת בנוצותיהן.
-אני סוף סוף שרה -
פסים-פסים של לבן מסודרים על כנפיים.
כ מ ו א ב ק ת ק ס מ י ם .
אני אעוף איתן רחוק,
אנסוק.
אני מקושטת, מתקשתת.
כשאגיע למחוז חפצי - אשתתק.
אני אנפה צחורה אך איבדתי את המקור. |
|
|
עשיתי
חושבין...
אשור אובליט ה1
היה ממש שאקל,
וכך גם
אשורנדרפל ה2,
תגלת פלאסר ה1,
תגלת פלאסר ה3,
סרגון השני
וסנחריב. אבל
אני? אני
נדפקתי. סתם
הייתי איזה מלך
אשורי שאף אחד
לא זכר...
טוב... לפחות
אני לא
אפרחדון...
כי כולנו הרי
יודעים מה קרה
לאפרחדון...
חחחח...
שלמנאסר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.