חברים איטיים
אנשים בעלי תפישה צרה
חיוכים מרפאים
אבל רק שלה...

איך זה שבמקום מצבה שמו שם פרחים אדומים
מחליפה דעות כאילו הם היו בגדים
הקור, הרוח, האור המסנוור, הסערה
הכל נעלם כשאת מדביקה עליי נשיקה קטנה

יש צבים רוסים
ואנשים מחימר
אנחנו לא מחכים
אנחנו חיים את המחר

פרחים אדומים בוהקים מאור השמש
ותמונה שלנו על לוח שעם
לא ביקשתי יותר מלראות את החיוך הזה שוב
ואולי איזה 'אני אוהבת אותך' בלחש

וכשנפלתי
רק את היית לצידי
וכשאני השתגעתי מהשגרה
רק את החזרת אותי חזרה
שלושה מלים קטנות ואני שלך

לחישה באוזן
כשאני על המיטה שלך
משנה הכל, אני פה איתך
ואעשה הכל למענך

תלחשי את זה עוד פעם
תני לי להרגיש את זה שוב
תמונה של שנינו על לוח שעם.