|
הוא אמר, אני עשיתי
הוא צחק ואני חייכתי
הוא לחש, אני הקשבתי
הוא פקח עיניים, אני עצמתי
אני הלכתי והוא שתק
הוא לא התחיל לבכות וגם לא צעק
עמד שם בשקט לא ביקש שאחזור
לא רצה את מה שבינינו לשמור
ועכשיו יושבת מולו ושותקת
מנסה להבין למה עליו אני לא צועקת
למה אני כועסת ולא אומרת שום דבר
למה כל כך כואב לי שעכשו זה נגמר
הוא כועס עלי ומראה לי זאת בכל דרך אפשרית
ואני מראה לו כמה אני פישרית
לא מוכנה לוותר עליו למרות שכבר הלך
לא מוכנה לוותר למרות הקטע המלוכלך
ומאכוזבת ממנו וכועסת על שקריו
ובכל זאת נלחמת להיות חלק מחיו
חשבתי שזה עבר
קיוותי שזה נגמר
וזה לא הולך ולא עוזב אותי
למרות שאני בטוחה שהוא לא בשבילי
כמה שאצעק זה לא יעזור
לו לא איכפת את הלב שלי לשבור
ואני מקווה בלחש שזה עוד יקרה
שהוא עוד יעשה ת'מעשה
ומודעת לכך שזה אבוד ממזמן
אבל הלב שלי לשכוח מכך פשוט לא מעוניין
נמאס לי ממנו, אבל עדיין רוצה קרוב
מתי כבר אפסיק אותו לאהוב? |
|
|
כותבי סלוגנים!
טעיתם בציטוט.
אמור "אי
מיילין", ולא
"אימיילים" כפי
שצוטט. מקור:
מסכת במות כרך
ט' פרק ל"א,
פסוק 12 -
לידיעתכם.
הבאבא בן אריה
בקיא בתורה,
במשנה ובמסכת
במות במיוחד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.