קחי נשימה עמוקה
עצמי את העיניים לשנייה
תראי איך הכל משתחרר מתוכך
תראי איך הרגשות הרעים יוצאים מלבך
אך קרה פעם שהעצב לא עבר
שהכעס לא נגמר
שהדמעות בשנייה עלו אל הגרון
ואז כבר לא ידעת מה נכון
רצית להעלים, רצית שזה יפסיק
אך את הלב בשום אופן את לא מצליחה להשתיק
מרגישה שאת במקום שלעולם ממנו לצאת אי אפשר
שלברוח מזה בלי פגע כבר מאוחר
את אומרת לעצמך שיהיה בסדר אך בתוך לבך לא מאמינה אלא מקווה
את יודעת שלצאת מזה לא יהיה פשוט, לא ברק נשימה
אז את מקווצת אגרופים, מתכוננת למלחמה עם לבך
את יודעת שלא יהיה פשוט להילחם עם עצמך
את יודעת שתצאי יותר חזקה, יותר מחושלת
אבל לעבור את זה שוב ושוב את מסוגלת?
האם שווה להסתכן כל פעם מחדש ולהילחם שוב ושוב
סתם כדי למצוא איזה אהוב?
וכל פעם מחדש את משכנעת את עצמך
שהוא זה, זה שירפא את לבך
שאת צריכה אתה זה, שאת מחכה לאהבה
ומאמינה שמתי שהיא תגיע היא תהיי את הכל שווה
אז את נכנסת למלחמה ומקווה לנצח בקרוב
את יודעת שאת לא רוצה את זה הרבה זמן לסחוב
ומודעת לגמרי שאחרי המלחמה הזו תבוא אחרת
וכל פעם מחדש את מוכיחה לעצמך שאת יכולה לקום, שאת מסוגלת
ואז עולה לך חיוך בסופה של כל מלחמה
אומרת תודה שאת מתחילה מההתחלה
מחכה להפתעות ויודעת שהם יגיעו
כי את החומות ניפצת והסכנות נכנסות, בך גם יפגעו
אך רק כך את מרגישה שאת חייה ויש נשמה בלבך
כך את יודעת שמה שאת עכשיו עושה טוב עבורך.