אני כבר לא יודעת איפה אני... איפה אתה...
האם אני צריכה להילחם עליך?
או שאני מנצחת בלי מלחמה...
או שאין לי למה להילחם בכלל... הפסדתי כבר מזמן...
ולא לבנות...
לך...

אני אעשה הכול בשבילך...
וגם הכול כדי שתהיה שלי
לחלוטין!

אני כל כך שונאת אותה...
אני כל כך שונאת אותך לידה...
למה דווקא היא?
למה דווקא עכשיו?
למה אני מרגישה איום?
למה אתה לא אומר לי מה אתה רוצה...
ולמה אתה כל כך טוב לב... ולא מעיף אותה?!

למה את זונה?!
מה עשיתי לך?!
את יכולה לעשות מה שבא לך...
אבל עד שזה מגיע אליו!!!

יש בי כל כך הרבה כעס...
ואין לי איך להוציא אותו...
בא לי להרוג אותה...
כי אם היא תמות העולם יהיה יפה יותר...
אבל אם היא לא תהיה, תבוא מישהי אחרת...

אומרים לי להיות בוגרת...
לא להסתכל עליה בכלל...
אבל זה קשה...
כשזה קשור אליו...
קשה...

למה אתה לא יכול להיות שלי?
רק שלי...
שאני אדע... שאין לי מה לדאוג...
שאני אוכל לצחוק על הניסיונות שלה להידבק אליך...
על הפתטיות...

אני אוהבת אותך...
זאת הבעיה שלי...