היא אהבה אותך,
אהבה אותך בטירוף.
אתה מילאת את הלילות שלה,
את המחשבות,
את כל החיים...

היא אהבה אותך כמו שלא אהבה
אף אחד...
אתה גרמת לה לצעוק,
להשתגע,
לחלום,
לעוף,
לאהוב,
ואתה גרמת לה להישבר...

אתה לימדת אותה לאהוב,
נתת לה מתנה,
את כנפי האהבה,
נתת לה אותם,
וברחת
משאיר אותה לבד,
בודדה
המומה
לא יודעת מה לעשות עם עצמה.

נשברת עוד יותר עם כל יום שחולף
חיוכה דועך,
שמחת החיים שלה כבר נעלמה מזמן
עורה חיוור,
שפתיה נעלמות בפניה,
אבל היא, היא בשלה,
עודה עומדת על גג הבית,
במקום שבו השארת אותה,
היא עודה עומדת על הגג,
עם הכנפיים צמודות לגבה,
מחכה... לך
מאמינה שהלכת רק לכמה דקות והנה..
הנה היא כבר רואה אותך חוזר עם חיוך רחב
אבל אתה לא תחזור...

אתה השארת אותה לבד
לצעוק
להשתגע
אבל עדיין לחלום ולאהוב,
אתה השארת אותה לבד
עם הכנפיים על גבה
אתה השארת אותה
שבורה...