על מחראות
צואה של אחרים
לדרוך ולאכול בפה מלא
כמו פירות עצים פוריים
לקטוף מוגש ישר
אך לא זה בא מהרצפה
הויכוח הוא ישן
איך התבלינים
חריף, מוגזם, מה אנחנו מעצימים
ברור שברור אינדיבידואליות
אך לא זה בא בקרישה
אולי פעם הייתה לזה צורה
עכשיו הכל לעוס
ענייני תכיפות
מסיגריה לסיגריה
עילאיות שמתכתבת עם הווי
ברור שיש עניין במשהו מוערך
מה האג'נדה
לפי מה
מי ראוי
לפי מה
נראינו חשובים
כשישבנו אז בבית קפה
שרנו את אותו שיר
אבל שרנו יפה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.