צעצועים מסודרים על המדף המאובק,
שנים שלא נגעתי בם והם עוד לא ויתרו עליי
והגיטרה על המתלה, כבר לא רוצה מגע אדם,
נמאס לה כבר שפעם ב...
מישהו מנסה לנגן,
אותו שיר בלופ.

התמונה שעל הקיר, מגיל שנה תקועה אצלי,
יודעת היא הרבה תקופות, של אכזבות וכשלונות
וגם תקופה אחת שמחה ועוד אחת קצת עצובה
והקירות כבר נצבעו בפעם השלישית.

חיים שלמים עליי עוברים, בין ארבע קירות סגורים,
חוויות ומעשים, נאספים כל השנים
ורק קירות ורהיטים יידעו לספר דברים
והמראה רק מסתירה, את מה שמתחולל בפנים

השעון מראה שעה, אבל יודע כל שניה,
מנורה על התקרה, מתנדנדת כל תקופה,
הרצפה עברה רבות ,בין גבהים וירידות,
אנשים רבים עוברים ולכולם יש סיפורים.

חפצים על חפצים, נאספים או נזרקים,
מעשים ועונשים, את הכל הם יודעים
ורק להם יש זכות גדולה,
להבין מה שקרה
והאמת שלא ברורה,
התגלתה להם מזמן.

חיים שלמים עליי עוברים, בין ארבע קירות סגורים,
חוויות ומעשים, נאספים כל השנים
ורק קירות ורהיטים יידעו לספר דברים
והמראה רק מסתירה, את מה שמתחולל בפנים

חיים שלמים בתוך החדר,
אין לי סדר לא בראש ולא במציאות,
במיטה אני שוכב, חדשה היא ושקטה,
אולי תהיה לי קצת שלווה,
מטלטוליהם של החיים.

חיים שלמים עליי עוברים, בין ארבע קירות סגורים,
חוויות ומעשים, נאספים כל השנים
ורק קירות ורהיטים יידעו לספר דברים
והמראה רק מסתירה, את מה שמתחולל בפנים