לקום בבוקר ולאטום כל חור אפשרי שהאור יכול לחדור דרכו. פעם
היית מתעורר בחיוך, מודיע לשמש כמה שהיא יפה. החדר הזה היה מלא
באנשים מסטולים שמתכננים לעשות מה שבערך עשו אתמול.
היום אתה בוהה מסביב ואין אף אחד שתוכל לספר לו מה עברת
בשבועיים האחרונים. (מלבד ארבעה קירות, עכביש ותקרה.)

להשתכר, לשקר, להתמכר, לרוץ ברחובות, לשמוע שירים שלא שמעת כבר
שנים, לשים לב לדברים זעירים שאחרים לא יבחינו לעולם.
אל תחשוב שזה בגלל שאתה עמוק ורגיש, אלא פשוט פרפקציוניסט
פסיכי חסר תקנה. כמו אוויר, אתה עומד במקום. או מקסימום מתקדם
אחורה, בזמן שהאבולוציה הזאת מתפתחת לך מול העיניים. ואתה כבר
4 שנים אותו אדם שמת להשתנות, מהווה מדגם מכובד לתורת
הרבולוציה.

לשבת בפגישה נוסטלגית, מכונס בתוך הכיסא בעיניים פוזלות. היית
מת עכשיו לשפוך את כל הצרות שלך לתוך איזו אוזן של מישהו,
במיוחד בהשפעת האלכוהול המוגזמת הזו, לא אכלת כבר יומיים.
ואתה לא באמת חייב להצחיק את כולם כל הזמן בכזאת אובססיביות,
כשאתה כל כך אכול ושרוף מבפנים.
אולי תנשק את הבחורה עם השיער החצי אסוף שיושבת מולך, כדי
שתוכל לשתוק קצת, אומרים שהיא שרמוטה חסרת סטנדרטים, אז אולי
יש לך סיכוי.
המקום הזה כל כך קטן פתאום, חתיכת קלסטרופוב, נראה שעשן
הסיגריות הזה לא יתנדף הערב. מחקרים מוכיחים שעישון פאסיבי
יותר אפקטיבי להרס הבריאות, אז אולי כבר עדיף שתתחיל לעשן.
לפחות תהנה ממשהו. גם ככה תמות עם ריאות שחורות, אז לפחות
בכבוד, כך שזה ייראה כאילו הספקת משהו בחיים.

לדחות טרמפ עד הבית מהאנשים האלה שאתה מכנה "חברים", רק כדי
להיראות כגבר עצמאי, ובמקום לחכות בגשם לאוטובוס שבא כל 45
דקות. בכל האנרגיה הזאת כבר היית יכול לבנות לעצמך חצי אופי
ובית עם גינה אפילו. חבל.
אבל אתה חוזר הביתה שיכור ומשקר להורים, מתי תתבגר? אף אחד לא
באמת שם לב. עכשיו תצטרך ללכת לישון חרמן בן 30 שיכולת בקלות
להעביר את הלילה ולהשכיב עליך את זאת שישבה מולך.
במקום זה אתה הולך לישון כשכל המטלות להיום תלויות ליופי מעל
מיטת הנוער שלך, יש לך אוסף עוד מגיל 21. אולי אפילו לפני.
לאט, לאט יצרת לעצמך גיהינום  פרטי משל עצמך. עכשיו תבכה כל
הלילה לכרית עד דברים שאף אחד לא יודע.

תמשיך לשבת בבועה האינטימית שלך, תשתה כוס תה שאמא הכינה ותצפה
בסדרת טלוויזיה שאתה הכי אוהב. אל תשכח לקחת כדור, ותסגור כבר
מעכשיו את כל התריסים בחלונות, זה לא שעד מחר בבוקר באמת
תשתנה.



18.3.07
שיחזור לקטע שבמה החדשה מחקה לי! אמנם בטעות, והייתה קריסה,
אבל עדיין מחקה. גררר... מזל שיש לי זיכרון טוב! ואני על גבול
הנמוניסטית.