אסנת אינציגר-אלון / עקרה |
רציתי לשורר אהבתי
אולם היא פנתה אחורנית,
ברחה לפינה אפלה
שלא ימצאוה עקרה
ממילים ורגשות.
מאוימת
שוטחת תפילתה
לאלוהיה, שינתב
דרכה במסתרי הזמן.
שימצא לה תאום
שזור כפנינה למקלעת נפשה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|