אני הולך ברחוב רואה קשיש
בא בימים כפוף והראש מרוכן למטה
ולידו עובר אורך מחזיק מזוודה שחורה
לבוש בגדים מחויטים עוטה עניבה
וממהר לתחנת האוטובוס שממולו
מסתכל ימינה רואה ילדים משחקים
צוחקים, משתוללים, נהנים מהחיים
מוצא נערה יפת מראה יושבת לבדה
מדברת בטלפון
מסתכל עליה, עוזב את מה שיש ברחוב
למרות שהאיש איחר את האוטובוס
הילדים הפסיקו לשחק והקשיש
שב לביתו
מתקרב אליה לאט מסתכל על יופייה
יושב לידה
רואה בצד שמאל חרדי עם דוכן
משכנע אנשים להניח תפילין:
"יהודי יקר בוא תזכה את עצמך במצווה כה יקרה"
בבית לידו, מצוהר קטן יוצא ריח של בישול
חיילים קרביים הולכים שבי אחריו
רק להריח את הריח ונזכרים בביתם
ורוצים לשכוח את מלחמתם
ואת כל כך יפה משתגע על יופייך הנוגע
השובר וכבר לא אכפת לי ממה שקורה ברחוב
רחוב