אז
ראי, כוכב נופל כאילו
(וזה כאילו אמיתי),
אך גם מפל של כוכבים
כלום לא יזיז לי:
את - אתי!
מדליה
הם העניקו לי מדליה
על כך שחלמתי עלייך
כתב ליאונרד כהן אני
על המדליה אני מוותר אבל לא
על החלום שהוא כולו
שלי
עכשיו
בני שבעים וחמש-שש עכשיו
עשר ושלושים במיטה החמה
את לצדי עם רות רנדל אני
עם ספר הכמיהה של לאונרד כהן
מי צריך יותר
לפני חמישים ושש שנים
לפני חמישים ושש שנים כשהלכתי לראשונה אחר לבי
החשת את פעימותיו כמו רפרוף כנפי
הצופית בסבך הפלפלון. עכשיו
את הרוגע. תודה -
גם על אז.
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.