אור עמום מהשמיים מסמל את הבורות,
קרן אור צלולה קולחת בין עליי האזוב.
סמל השלום מאבד ערכו:
כאשר אח -רוצח - אחותו

השדה הפתוח שאז היה ירוק,
עזוב ומצהיב כמו האנושות.
ציפור מפוחלצת פותחת כנפיה,
כמו גויה שחוטה היוצאת מקברה.

כבר מזמן, אז, ידעתי על שקיעת הירח.
על רוצח שאת רציחתו הוא רוקח,
ליבה של אישה בתולה ב - נפשה-עייפה
משנאנסה...

מושחתים אנו צלקות על פנינו!
קו החיים על הכף מתקצר.
אישון כבר אינו מתכווץ לקראת יום בהיר,
כי אין יום בהיר באופק