יש דבר מה
כבד עליי,
כבד בי
כבד בתוך תוכי
אופף אותי.
אני לא מאושרת.
אני חרדה.
היופי לא גורם לי אושר
(בפרט לא שלי).
הוא לא יגרום
לי אושר.
הכסף הקיים גם לא.
מה שאני צריכה
זה לא מסאג'.
מה לעזאזל אני צריכה.
כלום לא מרגש אותי
יותר.
גם לא נשימות ארוכות ועמוקות
ולא שכטה מסיגריה.
או סיגריה שלמה (לצורך העניין).
בשביל מה אני בעצם?
בשבילי?
אני צריכה את הפיצוץ
כדי לנשום לרווחה.