[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פאם פאטאל
/
אל הלא נודע

יום אחרון ליולי, יום ראשון לאוגוסט.
זו כמעט סוף הרגילה, וללא שום צל של ספק הרגעים הכי קרובים
למוות שאי פעם חוויתי.
אתה מפחד, אבל בכל זאת נכנס. כי היא איתך, והיא רוצה, ואתה
אוהב את זה שהיא רוצה. האוהל שלנו היה בערך עשרה מטרים מהשפה,
והרכב צמוד אליו. הם הלכו והתרחקו. שתיתי מלח כמו שלא שתיתי
מעולם. לא לבנון ולא עזה. כלום לא הפחיד אותי כמו הים.
אין כח גדול מכוחה של אמא אדמה. היא רעה וטובה, יפה ומכוערת,
שמחה ועצובה. הכל היא. נתנה, וכמעט לקחה.
בחיי לא נתתי את כוחותיי כמו באותם רגעים, דקות של נצח נצחים.
פחד אמיתי כמו חום השמש, שאולי לא תצא. שאולי היא לא תצא. אני
בכיתי, היא צחקה. היא, ואמא אדמה. צחקו שתיהן מהריגוש ואי
הידיעה, האתגר הגדול. לחיות או למות. שבריר שניה, להאבק מולה.
זו סערה. זו ה-סערה. אתה רוצה אל החוף, היא רוצה אל ליבה.
סוחפת, מאמינה בעצמה. ואתה, מי אתה מולה? כלום, כמה גרם של
תקווה.
בסוף זה נגמר, ואתה עדיין כותב. מסתכל על המצלמה שרצית לקנות,
פתאום גם זה כואב. האדמה שלרגליך, והענן לראשך. הקרבה למוות
מחזקת את נשימתך.

ואני, אני אמשיך לפחד.
וכשיציעו לי להיכנס,
אני אגיד "לא, תודה".
הים הוא אל לא נודע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה לא אני! זה
אתה!







זאת שנפרדת


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/9/07 16:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פאם פאטאל

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה