הכדור נוזל להם מיד, אני אומר, נשמט.
צבעוני ומכדרר עצמו, עיניו קופצות לקשת.
תירצו חלש יושלך מהר, או שנחשל בדין יומת?
לא מתביישים לקרוא בושה, כשאצלם לבוא כה מבוששת.

סבורני שפלאפלים ועיטורים צריכים לנשום שירים.
כי ילדים שמתעלפים ביום הזכרון בשמש הרוצחת
הם בסך הכל מראה, המשקפת למולם את פניהם הכעורים
או אז מקהלתם הקלוקלה אל אוזן יופי עלומים בהמנון פוצחת.

ולי נשבר, גם ראש, גם לב, לשמוע שוב ושוב מילה כמו ערכים.
שהיא שחוקה כמו נעל העושה דרכה בנפתולי חיי ואותי סוחבת.
פוסעים בתוואי ההליכה,לא נזדקקה למילים אם מסביב פרחים,
מים, מעט רגש ומוסר כליות וחיוכים של חניכה אוהבת.