|
8.7.1980
מרוץ אסוציאציות חופשיות
רץ למרחקים
וכל שורה רודפת את קודמתה
להקדים פן נשכח הבא בתור
לאוטובוס
שמזמן כבר לא עמדתי בו
כי יש לנו מכונית פרטית
הנחשבת במדינת היהודים ללוקסוס גדול.
אני כותב את שירי בדרך של
מרוץ אסוציאציות חופשיות
כאילו אני שוכב על ספת
הפסיכיאטר המחוזי לפני שהוא מוציא
הוראת אשפוז במוסד סגור עבורי.
היום יום שלישי והכל סגור ברחובות עירי
ואין מה לעשות
אז מה נותר חלעשות
מלבד לשרבט עוד אסוציאציות חופשיות.
אני דל בעברית כי זו שפת אימי
וכי נולדתי בארץ ישראל.
לכן אני לא יודע איך
אומרים אסוציאציות חופשיות
בעברית
אז אני אומר אסוציאציות חופשיות
לא בעברית.
מה שחשוב זה שלרוץ הפסקתי מאז
גמרתי לא גמרתי טירונות בצבא
ומאז גידלתי כרס.
ומי שיש לו עם הכרס גם אישה
עושה ילד.
עשיתי ילד.
עכשיו אני מחתל כל הימים
את מלך הפיפי
והציצי
שלי.
ורץ מאסוציאציה חופשית אחת לשניה
מכל קקה שלו לציצי של אימו
ולפיפי הבא בתור.
(גם כן לא בתור לאוטובוס). |
|
|
אני גזען. אני
מודה. אני לא
אוהב המון וסתם.
מסתבר שלא טוב
לי עם זה. אבל
זה רק גלל שהכי
הרבה אני שונא
את עצמי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.