אני בים.
מביט בגלים מגיעים אל החוף. ענן גדול מכסה את רב השמיים, חוץ
ממקום אחד, בו הירח תלוי זוהר מתמיד.
צהוב כזהב.
אני מרגיש את החול בין אצבעות רגליי. אני מחייך אל הים.
זה לא רק מים, זה אנרגיה מטורפת וצבעונית שמכילה אהבה, עצמה,
אינסופיות, שלווה ורוגע.
הגלים ממשיכים לבוא, אך אינם נפסקים בחוף. הם ממשיכים בצורת
אנרגיה לבנה לכיווני, תוקפים אותי מכל כוון.
ולא תקיפה שלילית, תקיפה עדינה ותמימה. כל גל שנמשך אל החוף
זורק אלי אנרגיה שמחה ושלווה. כח לבן ותמים. תשוקה ואושר. אני
מרגיש את הים בכל עצמתו. עם כל גל שהרוח שולחת אלי החיוך שלי
גדל וגדל. אני מתמלא באנרגיה של הים. בכח שלו, בעצמה שלו.
אני מרגיש אותו בתוכי. הים סוער בי, ממלא אותי.
אני דג.
דג כחול ויפייפה, עם פסים כסופים בצדדיי.
אני שוחה בשונית מדהימה ביופיה.
רואה צמחים צבעוניים, דגיגים קטנטנים.
לפתע אני רואה עוד דג זהה לי. גם כחלחל, עם פסים כסופים
בצידיו. אני שוחה לכיוונו. הוא מביט בי, מהסס לרגע, ואז בורח.
אני עוצר, מחייך לכיוונו. הוא מציץ אלי מאחורי אבן מעוטרת
צמחייה. אני שולח אליו חיוך ענקי, מתחיל להתקרב אליו באטיות.
הוא כבר לא בורח.
אנו מביטים אחד לשני בעיניים, אפינו מרחק נגיעה. אנחנו שמחים
ומאושרים, מבינים שבעצם אנחנו אותו הדג.
הים סביבנו הופך צבעוני. קרני אור עצומות חודרות מכל הכוונים.
הכל מלא אור וצבע, כל צבעי הקשת, צבעים שמעולם לא ידעתי
שקיימים. עיננו נוצצות למראה המרהיב. הכל אנרגיה.
אנחנו מביטים זה בזה. לפתע הדג מולי מתחיל אט אט להעלם. הצבעים
משתלטים גם על גופו. אני מרגיש שאני נהייה קל יותר ויותר. שאני
מומס באהבה.
זהו. התפזרנו עם הצבעים והיופי המרהיב של הים. אנחנו אחד. אני,
הדג, השונית, הים, הצבעים, האור.
כולנו ביחד.
איבדתי את גופי הגשמי, אך נשמתי מאושרת יותר מאי פעם.
אני מפוזר ושלם. אני והים.
אני זורם ומתנפץ בכל מני מקומות מדהימים. אני בכל מקום ובכל
זמן.
אני רץ עם הגלים, מרגיש את תנועתם ועצמתם.
אני רץ לכוון החוף.
עם המהירות כל הצבעים מתערבבים ונהפכים ללבן. הלבן הכי בוהק,
זוהר וטהור שהרגשתי מימיי.
אני רץ עם הלבן ועם הגלים מעבר לחוף. בצורת חיוך טהור, אושר
כנה ואהבה אמיתית, אני קופץ ראש לתוך גופו של נער שיושב על
החוף.
הנער מתמלא באנרגיה האינסופית שלי, אנרגית המקור הטהורה,
ומחייך.
זה האני האמיתי עכשיו.
אני והים.