|
ירח צהוב גדול מעל נצרת
עגל זיעה בשמיים החריפים
כאן במזרח התיכון
הלב שלי נתפס על קולבי הארץ הזאת
רגע לפני שאני גולה מרצון
להיטלטל שוב על כדור הארץ
אולי עד הירח הצהוב
את האורות הכתומים בדרך לירושלים
אני אוספת חרוזים בזיכרון
כדי לענוד על צווארי
שרוכים על חוט של מילים משלטי הדרך
הכתומים של מע''צ
והשיחות:
מתי את נוסעת
בסוף החודש
אבל איך הלב שלך פה
בדיוק בגלל זה
נתגעגע
גם אני
לא תשכחי אותנו
לא לא לרגע
אלבש אתכם יומיום בזיכרונותיי.
תפסיקי את מדברת כאילו לנסוע זה למות
זה קצת כך
אל תהיי דרמטית
זה האופי שלי
נתגעגע
גם אני
לא תשכחי אותי
לא לא לרגע
אענוד אותך כחושן על ליבי
30.7.07
ירושלים |
|
|
- ואיפה את
היית כשרבין
נרצח?
"מתחת למדרגות,
בדיוק החלפתי
מח... אה, לא,
הייתי בבית,
ראיתי אסקימו
לימון. היו
צחוקים".
- מישהו היה
איתך?
"אפשר רגע לעשות
טלפון?".
(מתוך הראיון
הבלעדי והמפתיע
עם איזה אחת.
בקרוב). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.