ועוד מעט יכבו את האורות
אחרון הנגנים יעזוב את החדר
ואחרונת המלצריות,
תרים את הכסא מעל השולחן ותעזוב
רק אנחנו נישאר שם
מקשיבים לצלילים שנשארו
ואת אולי תרקדי
אני אולי אגש אלייך
אבקש ממך
עוד פעם אחת, בבקשה
בחוץ, העולם יסתבך שוב
הרי אנחנו מכירים בדיוק
את הסיבוב ואת הפנייה
ורק אנחנו נישאר בפנים
עם החשכה והצלילים שנשארו
את תרקדי לאט
אולי אצליח
לתפוס אותך בזמן
וכל מה שנגיד
לא יוותר לנו
אף פעם
וכל מה שנשתוק
לא נדע להסביר
עם הזמן, גם אנחנו מתבלבלים
ובפנים, חשוך כל כך
ובחוץ, יש דירה קטנה
שמחכה לנו
אולי נחזור אליה, שלמים
ואני מחזיק בידך
מצמיד אותך אלי
תקשיבי, יש תפילה שקטה ברקע
ושנינו רוקדים
כמו גוף אחד
ושנינו נדע ליפול
כמו תמיד, כמו עכשיו
וידענו את הכל
עד הקצוות
רק שיישארו לנו שלמות
אחרון הנגנים עזב מזמן
והמלצרית עכשיו, עולה על המונית
בחזרה העירה
ואנחנו, רוקדים בשקט
עם הצלילים שנשארו
ועם החשכה
רוצה לומר לך
מה זאת אהבה
אבל את מבקשת שלא אומר מילה
רק רוקדים לאט
עד שהזמן יכסה אותנו
עד שלא נצטרך יותר
דבר