20/1/04
תראי, אמא, ציירתי לך שמש וכתבתי את השם שלי בצד
שתדעי מה הציור שלי ולא תתבלבלי עם שאר הילדים.
תראי, אמא, ציירתי גם ילד קטן מחזיק את היד לאבא
כמו שאני הולך עם אבא לפעמים.
תראי, אמא, קטפתי לך פרח, אבל זה פרח שמותר לקטוף,
הגננת אמרה שזה לא פרח מוגן.
תראי, אמא, היום הגננת נתנה לי מדבקה של סמיילי
כי הייתי הכי טוב בגן.
תראי, אמא, אני כבר גדול, אני מגיע לך כמעט עד לפופיק,
לאבא אני מגיע כמעט עד המותניים!
תראי, אמא, השיניים שלי לבנות ונקיות
כי הבוקר לא שכחתי לצחצח שיניים.
תראי, אמא, אני יודע לספור עד עשר: אחת שתיים שלוש
ארבע חמש שש... אאא... שבע שמונה תשע עשר! את רואה?
תראי, אמא, היום נפלתי מהמגלשה בגן, אבל
לא בכיתי אפילו טיפה.
תראי, אמא, היום הייתי אבא של שבת ואמרתי את התפילות
כמו שאבא תמיד אומר בקידוש של שבת.
תראי, אמא, אני יודע איך לכתוב אבא ואמא וסבא וסבתא,
אני יכול לכתוב הכל כמעט!
תראי, אמא, אכלתי היום את כל האוכל בצלחת
ולא השארתי כלום! כלום!
תראי, אמא, היום נמרוד נפל בגן
ואני עזרתי לו לקום.
תראי, אמא, אני כבר ילד גדול, שנה הבאה אני כבר בכיתה אלף
ויהיו לי בבית הספר שיעורים.
תראי, אמא, ציירתי לך שמש וכתבתי את השם שלי בצד
אני מתנהג כמעט כמו הגדולים.
תראי, אמא, איך אני מחבק אותך הכי חזק מכל החיבוקים,
אני אמחץ אותך. תראי איזה שריר יש לי! תראי!
תראי, אמא, תראי כמה אני אוהב אותך
הכי בעולם, הכי. |