רק לפעמים ביחד
זו לא בושה לרקוד לבד.
בחדר הנקי, המסודר,
הממוזג.
שמה לי מוזיקה על עצמה בלתי אפשרית.
רוקדת, זזה,
מתעייפת.
שמה ראשי על הכרית.
מדמיינת איך הוא בא אליי
אפילו בלי להודיע.
הוא נשכב ליד גופי שרקד,
עוד מעט גם ללבי הוא יגיע.
עוצמת עיניים, לבד.
זו הייתה רק מחשבה.
תכף יתקשרו לשאול לשלומי,
כך לפחות אני מקווה.
ואם לא,
אם שוב אהיה בודדה
ארים את הטלפון ואחייג.
אולי הוא יענה,
אני מתבדה.
זו לא בושה להתוודע למציאות, לאמת.
רוקדת לבדי בחדר.
מקווה שאתה בסדר,
שאינך בוכה כמוני, כעת.
29.07.07 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.