אני עכשיו לבד.
לבד בבית.
מישהו קורא לי בין השמיכות,
אני כבר לא שומעת אהבה,
אלו הן לא צעקות.
זהו רק מיץ דבש
שזורם לך בדם.
אתה ילד קטן של אימא,
שם את ראשך על הכרית
ונרדם.
סדינים סדינים,
בצבע מיוחד.
נייר טואלט שזרקתי על הרצפה
עוד סיגריה ועוד קפה אחד.
חרוזים מתגלגלים כאן
הנעליים מסודרות בשורה ארוכה.
עור שזוף שחור
משמש שמכה.
ציפורניים חדות ששלפת
על בשר לא כל כך רזה.
ושקט עוטף את החדר הנקי
כמו תינוק אובד והוזה.
סחרחורת ממקלחת,
עוד לא קניתי שמפו.
אני עכשיו לבד בבית,
למה אתה לא פה?
29.07.07 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.