זו לא הפרידה
שממלאת אותי דמעות
כמו החוסר שמכרסם בי
כשאת אינך
וריח שיערך המתוק, הרך
וידייך הקטנות, הנתלות
מחפשות מה בי שלך
ומה בך שלי
בשר אל בשר רוגש
אני יודעת שעוד יהיו ימים
ואלמד אותך קצת מעצמי
פתאום תגלי איך דגדוגים נעימים
או איך שרים ורוקדים
או רק איך כותבים
ואת תלמדי אותי כל פעם מחדש
איך לאהוב ולדמוע
תלמדי איך לראות את כל הפרטים הקטנים
כפתור ופרח של העולם
איך לעצור ולהריח
ולהיזכר לפתע
ולאצור את הרגשות
עד לפעם הבאה.
לאחיינית שעוצרת את נשימתי, עוד שיר.
עד לפעם הבאה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.