ובתוך תוכך
גנבו לך את הצעקה השקטה. קבורה
במקום שבו עיניים סגורות. מה שלא נמצא בפנים
נמצא בחוץ: איך שהפרחים טובעים באדמה,
מטאטאים את הריח הלבן לכדי קווצות שחפים מתים.
המים שאינם ניתנים לשתייה, מווסתים אותי
ממציאים כאבים חדשים - מי שמצא בקרבו
כחולים על הגוף, הפך משורר
כשהדביק לי אותם בפנים,
כה עמוק,
איפה שהגוף שלי נסגר
כשמנסים למצוא לו
בית. הלילה כבר שר לבד
את כל שירי הערש מבעד לעדשות הסגולות.
התה הרותח קורא לתחתיות להחבא
אנשי הפח של הרחוב הזה מתעוררים.
אני רוצה לחמוק מהם אהבה. למצוא להם שיניים
לחייך איתם, אני מכשפה קטנה.
האנשים הלבנים אספו לי את השירים מהידיים
אך עדיין
לא נותנים לי להרדם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.