|
הכנרת שרה שירים עצובים
היא עומדת על גג הזרגים הרעוע
עוקמת בידיה את קשת
הבדידות הארוכה
ופורטת על המחוגים הארוכים:
בפנים ונוס מרצה
על איך הלב הוא שריר גמיש
מאיבר המין. הכנרת משתיקה את שטיחי הבית.
הסתיו מנשיר את המוזיקה, כבעל עקר
לאישה תתרנית. ראש הקשת מתכסה בזרע
הכנרת מתריסה אותו לתקרה. הנה
מגיח עוד
לה לה לה
כשהאור בה נכבה
בא
:
השכחה לוקחת ממני את שאריות השיער שלו
שהצמדתי לגופי, אני מקל עגול
שקורא למוסיקה להחתך
לשניים
וכשתצא מהמים יבש ומסופק
הארון מלא המוות
יציל אותנו
זה מזו. |
|
|
אם קצת רצון,
וקצת יכולת,
יכול גם צרצר
לפתוח מכולת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.