|
זה עניין של לא לדעת.
וזאת חוסר נאמנות.
וזה רק הרצון של לגעת.
עוד לא חל חוק ההתיישנות.
והכל נגד בגידה -
וזה ממש חבל.
היא נותרה לבדה.
והזמן מהר נזל.
היא גדלה מבפנים.
והיא ממש בוגרת.
השתנתה עם השנים.
ילדה אחרת.
וכמו נוצה קלה
היא עפה לה ברוח.
וזה קרה בגללה.
זה כבר לא בטוח.
הרי שהמוות קרב.
היא שינתה ת'גורל.
גודל בה כאב.
וזה שהכי חבל. |
|
|
קוראים לה נואל,
יש לי חלום
עליה:
היא מצלצלת לי
בדלת, שיעור
ספורט בעוד חצי
שעה.
איך היא מגניבה,
ב-KEDS
וגרביונים.
אבל היא לא
יודעת מי אני,
והיא לא שמה
עליי...
כי אני רק שק
אשפה קטין,
מותק.
כן, אני רק שק
אשפה קטין,
מותק.
תקשיבי לאיירון
מיידן, מותק,
איתי.
אווו...
- אחד קיבל 79
בבגרות בתרגום,
ומנסה מזלו על
שירים (מסקנה:
פעם באה כדאי
להתכונן) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.