תמרה אביב / מה איתי? |
שחודר לעצמות,
מנסה להרחיב את המשבצת
שעליה מונחות רגליי.
דיבור צפוף עם הראש והלב
רגש מחוק, מתקדם, מתקרב.
נמצאות לידי שתי משבצות,
שהפכו כבר מזמן לרצפה.
בפנים הכל חלול
היא כבר יצאה לריצת הבוקר שלה
וכנראה שלא תחזור.
זיכרון מתוק
שב
ומציף
מנסה להרחיב את הקו
שעליו מונחים
חיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|