נגעת לי בלב בלי איתות בלי אזהרה
חדרת לתוכו גם לא צלצלת בכניסה
חומות נבנו סביבו, שנים על גבי שנים
ואתה מבלי משים פרצת כל המחסומים

מנעולי הפלדה השרשראות הכבדות
נמסו כחמאה למול עינך הירוקות
הדלת הראשית נפתחת כמו מעצמה
המנעול והשרשרת התעלמו מחלודה
והחומה... החומה הירושלמית הכבדה...
השתטחה אפיים ארצה רק מהבל נשימתך

בקלות יתרה נפרש לכבודך שטיח אדום
עליו צעדת נושא לפיד הניצחון,
כל הקלפים היו לטובתך
כל חלקי הלב נכנעו לפקודתך
ואתה, בצעדים בטוחים צעדת לאורכם
נהנה ומתפעל מקלות כניעתם,

נשארתי חשופה, פגיעה ומפוחדת
בלי מנעול, בלי חומה , שרשרת או דלת
לא עצרת לרגע אף רק  כדי לחשוב
האם כל מה שחשוב הוא ניצחון?