|
אני יכולה להבחין בדמותך המתרחקת
בחיוכך המשחק...
בעצבונך המתחמק...
אני יכולה לחוש את נשימתי המשתחררת
את נשמתי המתיימרת
לראות אותך עוזב
אני רוצה להיפרד... אך גופי אינו נותן לי
ידך המנופפת,
אות שלום היא מסמנת
אתה רחוק מדי... ואתה אינך רואה
את חיוכי המשחק...
את עצבוני המתחמק...
לא למראה צעדיך המתרחקים
לא להחלשות קליטתם של החושים
אלא למראה דמותי הנשקפת במראה
הבט בה עוד רגע? אינך רואה כמה היא שלמה? |
|
|
אני זוכר את
הסלוגן הראשון
שלי, כאלו זה
היה אתמול,
חזרתי משדה הקרב
וראיתי מלבנים
עם משפטים
סתומים על הבמה,
ההתרגשות שאחזה
בי שלחצתי על
שלח לחמך,
וההפתעה המוחלטת
שסלוגני אושר.
כיום אני אזרח,
וסלוגני מילאו
את הבמה ככוכבים
אשר על שפת הים,
ועדיין אין לי
מושג מה זה
חרפרשץ
חצי תימני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.