|
אני יכולה להבחין בדמותך המתרחקת
בחיוכך המשחק...
בעצבונך המתחמק...
אני יכולה לחוש את נשימתי המשתחררת
את נשמתי המתיימרת
לראות אותך עוזב
אני רוצה להיפרד... אך גופי אינו נותן לי
ידך המנופפת,
אות שלום היא מסמנת
אתה רחוק מדי... ואתה אינך רואה
את חיוכי המשחק...
את עצבוני המתחמק...
לא למראה צעדיך המתרחקים
לא להחלשות קליטתם של החושים
אלא למראה דמותי הנשקפת במראה
הבט בה עוד רגע? אינך רואה כמה היא שלמה? |
|
|
בשעות לילה
מאוחרות עולות
במוחי המחשבות
הכי עמוקות, אבל
אני עייפה מכדי
לחשוב עליהן...
אז אני הולכת
לקרוא משהו
שמישהו אחר כבר
חשב עליו... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.