טל ילדותך / כיסאות מפלסטיק |
ההרגשה הזו
חייבת לנשור ממני
ובמהרה
איני יודעת כיצד
להכיל אותה עוד
שכחתי מה
נהגתי לעשות
טפטופים-טפטופים
נערמות בי מחשבות רעות
ודמיונות אסורים
על הפעם הבאה שלך
על פעמים קודמות
על איך שאתה לא חושב
על אף אחד
אחר
אם לא תהיה פה יותר
אני אהיה זאת
שיגידו עליה
אבל לא בגלל זה
לא
לא
לא
אי אפשר יותר
זה
לא נסבל יותר
אזלו ממני הכוחות
חומקים ממני כל מנגנוני
ההדחקה
פעם היית
חוסר תחושה
אני סופרת
מספר רב מדי
של אנשים
והבית שלי
גם הוא
אינו מכיל
(נצטרך
כיסאות מפלסטיק)
אתה מתנער מאחריות
תולה הכול במונחים הרפואיים
שהגישו לך
מוהל רגשות אשמה
גם אני חולה
וכל מי שמסביבי
חולה גם הוא
ובכל זאת
למרות זאת.
הולדת בי
תחושה חדשה
שלא הייתה לי בגוף לפני זה
ומאז היא מתפשטת בי
פעמים רבות מדי
לעתים קרובות מדי
לא יודעת
מה עושים אתך
רוצה
לעקור את הפחדים האלה -
להגיד לי ש
מהשצריךלקרותקורה
להאמין לי
רוצה להאמין לי.
אבל
אני ילדה קטנה
מפחדת
כל זה
גדול עליי
מידות רבות
וזה לא פייר
בעיקר
זה לא, זה לא
גם אם
קשה לשבור אותי
לא כדאי
להמשיך ו
לנסות
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|