|
כאשר אקרא אותך
האדמה תפער עצמה לדעת
על מה אני קורע דרך
לכשאהיה נשור שיניים
וכורע ברך
כאשר אפער
את זיכרונותיי
תנשרי אליי משולי בת צחוק
מהסתם
יחתום בך הזמן את ליבת השמש
ויסתיר בגוון הענן
נגיד מכת החושך
גברה על החושן
כאשר אקרא אותך
חנוטים יעלו הזיכרונות גלוסקמות
עם עיטורים
חרטומים וקוסמים
יתבוננו נדהמים
לאור ממי היאור
אני אגיד שפעם הייתי במסע וירדתי
לארץ גושן
אני ואת משם
כבר לא נעלה
נשאיר גם את העצמות
המסע ארך
סיר הבשר הכריע ברוך
כל יום נחנוק תינוק אחר
שיבצבץ
ויעלה מהיאור
שלא יגדל ויספר
שנטשנו אותו מגופר
איש לא ידע
מי הרע
כיצד השלכנו מקל
איך השקנו את הנילוס בערפל
פצע השכחה
יזכור שאנחנו רק הנחנו יאור
את התינוקות במקור השליכו
החסידות
העדויות אינן חשובות
לאור הגדות
פעם נזכור באנו
עד החופים
והצמחנו לבסוף יאור
להילה 29/11/2007
|
|
|
תגידו לי אתם
יודעים איך זה
עם שפתיים בגודל
כזה? הכל מריק
החוצה.
והחזה שלי עושה
לי כאבי גב
נוראיים.
ואחר כך אני עוד
צריכה ללכת
והלרוג מפלצות
כשאני במחזור.
חשבתם פעם שאולי
נמאס לי??!!
שאולי אני רוצה
לעצור ולהריח את
הורדים?
אבל לא... אתם
בשלכם.
מה אין לי
רגשות? אני לא
בן אדם?
לארה קרופט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.