בעיר הזו יש להשגיח ללכת  על מדרכת אספלט
שחורה  ברורה מלובן להישמר מאבנים חצובות

ותקופות רחוקות הנוקפות תקיעות שופר
ונוטפות מרכבות דוהרות
בהן סובב אופן הזמן
גלגל במעגל

באבנים הללו מטענים אגורים צירי כאבים

לא נפרקו עידנים לכאורה מונחים שמוטים
להשגיח באותות והבכיות העולות
מפכות זיכרונות

שלפתע מצד הדרך בל יעור מלך
וירא נתינים קטנים הנותנים זה לזו
חסדים פרטיים

פעם בעיר הזו הייתי איתך, בפסגת הר וצופים

רואים שפחות ומלכים מתים
שפניהם תווים מבעבעים
מונחים ברקיעים ומתחת לעננים

הפנים דרוכות מופנות אל מדרכת
שמלאכתם הקדומה נדרכת
בסנדל דל וממגף השומרים
החולמים
רוצים לשוב רוחות רפאים
שלא השלימו מעולם  
כי סנדל וסוליית מגף יעקפו רצונם
ויכפו טביעות בזמנם התם

עתה מצטלבים הזמנים
עמק המצלבה מכנס ומהסה במילים
השבילים והמשעולים מכפילים מחסירים
אמונות כמרים נזירים

נותרה עוד מילה בודדה
טרם נצלבה מהאסופה

מתבונן במקור שפתה
אפשר אם רוצים לראות
את נימי  ליבה

חוזר בדרך העולה לבתי מוסררה
כדרך פתקים פזורות הדרכים
מתקפלות באות בסדקים הדקיקים
נגלית החומה במלוא קרני אורה  
שמש סתווית אחרונה

יש ילך איש על מדרכת כביש אספלט שחורה
ולא ישמע את קולות המתים הרוחשים

נשמר מהר או פסגה
צופה לעבר האבנים
שהזמנים נדרכים
רק הרגל כאן בעיר הזו נזהרת ממילה
וקולה העולים משכבה
עליונה.